העצמי
- ayalimyifat
- Mar 11, 2024
- 2 min read
המבנה הפיסי, פסיכולוגי ורוחני של החיפוש אחרי מימוש העצמי הוא אחד.
סוואמי ויוקננדה אמר: "ממשו זאת על ידי עשיה, או עבודת אלוהים, או שליטה על כוחות הנפש, או פילוסופיה - בעזרת אחד מהם או יותר או כולם - והיו לבני חורין.
המימוש הזה הוא מסע חיינו וכולנו חיים את החיפוש אחרי העצמי, כל אחד ממקום אחר על השביל הזה. המקום על השביל הוא השלב בו אנחנו נמצאים ואולם ידועה העובדה שללא קשר לשלב ההתפתחות שלנו, לכולנו הזדמנות שווה להגיע למימוש. בין אם אנחנו מודעים לחיפוש, או לא מודעים בכלל.
פסיכולוגים רבים בעולם המערבי המודרני, אשר בו הפסיכולוגיה השיגה את גבולות ההבנה, והגיעה לשלב בו החיטוט בפצעי העבר אינו בהכרח מוביל להקלה, החלו לחקור ולהתעמק בתורות המזרח ותורות רוחניות בכלל, ומתוך עבודה עמוקה ויסודית פגשו בעובדה הפשוטה, שבמישורי הרוח, כמו בחדר הטיפולים וכמו בכל תחום ידע - אנחנו זקוקים להדרכה.
הדרכה רוחנית היא המתנה הגדולה ביותר שיכול אדם לקבל והיא אף הנדירה ביותר.
הדרך אל 'העצמי', היא התגלמות האינסוף.
אחד הפירושים ל REALIZATION זה מימוש. המימוש של טבע העצמי זה מצב דינאמי והוא נובע מתוך המציאות האחת. כדי לראות את המציאות כפי שהיא, חייבים ללמוד ולהתבונן פנימה. כדי לגלות ולו טפח מ 'העצמי' שהוא התגלמות האינסוף.
בשביל 'הידיעה' חייבים להרחיב את יכולת התפישה, ובעבור זה אנו זקוקים לדממה מוחלטת. שקט שהוא אי תנועה. פטנג'לי קרא לזה - הדממת כל תנודות ההכרה.
מחשבה רודפת מחשבה המעברים בין המחשבות השונות הם כמו גלים בים וככל שהמחשבות מתחלפות מהר יותר כך השקט רחוק יותר.
החיפוש יתחיל תמיד בנקודה בה יחליט האדם להתחיל ללא קשר למיקום. אין נקודת התחלה טובה יותר מאחרת ובמובן הזה כולם נמצאים באותו מצב. שינה או ערות. שיבוג'י אומר על זה - "הבוקר מגיע כשאנחנו מתעוררים".
אז....
"בוקר טוב עולם
מה שלום כולם?
אני יורד מהחוטים?
'אני' כבר ילד אמיתי?"
מי שמתעורר לעובדה שהגיע זמנו להתעורר, נמצא למעשה ברגע בו החושך הוא העמוק ביותר, זה רגע לפני עלות השחר. זהו רגע מורכב וההתמודדות בו לא קלה בלשון המעטה. אבל מי שהתחיל יודע שאין דרך חזרה.
אמן
שכולנו נמצא יד מכוונת שתעזור לנו למצוא את הדרך בחושך המוחלט הזה לעבר הזריחה של חיינו.
בריגהו יוגה הוא זרם לבעלי משפחות וזהו חיבור אולטימטיבי בין הגוף הפיזי והפילוסופיה הרוחנית.
זוהי הדרך למצבי מדיטציה והיא זו אשר מעבירה אותנו למישורי תודעה אחרים.
הדרך אל 'העצמי' עוברת דרך כל מישורי התודעה כשהמרכזי בהם הוא הלב.
הלב, אינו רק איבר פיזי, זהו גם מישור תודעה בו נפגשים כל הקצוות.
טוב ורע לא קיימים במישור הלב וכל זמן שהמשאבה עובדת ומפזרת דם רווי חמצן לכל תאי הגוף ופולטת את הפסולת, יש לנו את ההזדמנות להתמיר את האנרגיה ולהתעלות למצבים רוחניים שמשיגים את גבולות הפסיכולוגיה, על הכאב שבהם וזוהי הדרך שנמצאה כדי לצאת מ'מעגל הסבל', הסמסרה, כפי שהוגדרה בתורות המזרח. האמת הזו קיימת בתורות כולן. מזרח ומערב כאחד.
לשם כך אנחנו כאן.
מציאת האחדות בתוכנו זו הדרך היחידה לכונן שלום.
אשליית הנפרדות היא העולם הזה והצורך של אדם או עם לשלוט באחר הוא עצם אשליית הנפרדות, שכן איך תתכן שליטה במישהו אחר כשהאחר לא קיים?
במצב של אחדות רק האחד קיים והכל מתמוסס בו והוא מכיל את הכל ולשם כולנו נעים כמו נהרות אל האוקיאנוס.
"כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת" (קהלת א' ז')
כך אנחנו כפלגים, נחלים ונהרות זורמים אל האוקיאנוס של התודעה הטהורה- סאטצ'יטאננדה.
Comentarios